בדיקת ממוגרפיה

מהי בדיקת ממוגרפיה?

בדיקת ממוגרפיה היא צילום רנטגן של השדיים. זו בדיקה לא פולשנית המשתמשת בקרני רנטגן במינון נמוך כדי ליצור תמונות של רקמת השד.

מתי יש צורך בממוגרפיה?

בדיקת ממוגרפיה עושים לנשים שהתגלו אצלן תסמינים המעלים חשד למחלה בשד, כמו גוש בשד, כאבים בשד או הפרשות מהפטמה.

ממוגרפיה משמשת גם לבדיקת סקר כדי לאבחן סרטן שד בשלב המוקדם שלו, לפני שניתן למשש גוש בבדיקת שד. בישראל קיימת תוכנית סקר לגילוי מוקדם של סרטן השד באמצעות ממוגרפיה, ובמסגרתה מוצע לכל הנשים בנות 75-50 לעבור בדיקת ממוגרפיה פעם בשנתיים.

בדיקות ממוגרפיה - או בדיקות הדמיה אחרות לפי המלצת הרופא המטפל - מומלצות לעיתים בגיל צעיר יותר ובתדירות גבוהה יותר לנשים הנמצאות בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד, למשל נשים שלהן קרובות משפחה מדרגה ראשונה שחלו בסרטן השד בגיל צעיר ונשים שנמצאות במעקב משום שהתגלו אצלן בעבר גידולים ממאירים במעי הגס, בשחלות או ברחם.

צריך הכנה מוקדמת?

המועד המומלץ לבדיקת ממוגרפיה הוא שבוע לאחר הווסת. לא מומלץ לעשות את הבדיקה שבוע לפני הווסת, משום שאצל רוב הנשים השדיים אז רגישים יותר.

יש לעדכן את הטכנאי או את הרופא אם יש סיכוי שאת בהריון.

יש להימנע משימוש בדאודורנט, באבקת טאלק או בקרם בבתי השחי או בשדיים. החומרים האלה עלולים להיראות כמשקעי סידן בתמונת הממוגרפיה ולהקשות על הפענוח הנכון של הבדיקה.

יש לתאר לטכנאי את הבעיה בשד שבגללה הופנית לבדיקה.

יש להביא צילומים מבדיקות קודמות ולהעביר אותם לרדיולוג כדי שיעמדו לרשותו בעת שיפענח את הבדיקה.

כשעה לפני הבדיקה ניתן לקחת משכך כאבים פשוט כדי להפחית את רגישות השדיים בבדיקה.

​

לתשומת ליבך

​

הבדיקה מתקיימת בניידת אשר לוח הזמנים מפורסם כאן
 

ההנחיות לקראת הבדיקה עשויות להשתנות ממרפאה למרפאה. בעת זימון התור במוקד 2700* או ישירות במרפאה יתנו לך את ההנחיות הנהוגות במרפאה שבה יבדקו אותך.

​

איך עושים את הבדיקה?

לפני הבדיקה תתבקשי להסיר בגדים ותכשיטים מהמותניים ומעלה. לצורך הבדיקה תעמדי לפני מכשיר רנטגן שתוכנן במיוחד לבדיקות ממוגרפיה, וניתן להתאימו לגובה הנבדקת.

טכנאי הרנטגן יעזור לך למקם את השד על משטח הבדיקה ולעמוד בתנוחה שתאפשר צילום של השד ללא הפרעה. כל שד מצולם בנפרד.

לצורך הצילום נלחץ השד למשך כמה שניות בין משטח הבדיקה ללוח פלסטי שקוף. המטרה היא לשטח ככל האפשר את רקמת השד בזמן הצילום. ההליך הזה מכאיב במקצת אך חיוני מהסיבות הבאות:

• הוא מקטין את הסיכוי שרקמת השד תסתיר נגעים קטנים, ואלה לא ייראו בצילום.

• הוא מאפשר להקטין את עוצמת הקרינה.

• הוא מונע תזוזה של השד שעלולה לגרום לטשטוש התמונה.

בזמן הבדיקה תתבקשי להימנע מתזוזה ולעצור את הנשימה למשך כמה שניות. בדרך כלל כל שד מצולם משתי זוויות: מלמעלה למטה ובאלכסון.

כמה זמן נמשכת הבדיקה?

בדרך כלל פחות מ־20 דקות.

ירדימו אותי?

לא.

זה כואב? איך ארגיש במהלך הבדיקה?

במהלך הבדיקה תחושי לחץ על השד כאשר הוא נלחץ בין שני המשטחים. הלחץ על השד אינו גורם לנזק, אך את עלולה לחוש אי־נוחות ואפילו כאב עז. אם הכאב בלתי נסבל, יש לדווח על כך לטכנאי.

איך ארגיש אחרי הבדיקה?

גם אם הבדיקה הכאיבה לך, הכאבים חולפים מיד עם סיום הבדיקה. לרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה מיד לאחר הבדיקה.

האם יש לבדיקה תופעות לוואי או סיכונים?

בדיקת ממוגרפיה כרוכה בחשיפה לקרינה מייננת במינון נמוך. חשיפה לקרינה כזאת עלולה להגדיל במעט את הסיכון לחלות בעתיד בסרטן. מכיוון שבבדיקת ממוגרפיה מדובר במנת קרינה נמוכה מאוד, מקובל להניח שהתועלת המופקת מאבחון מדויק עולה על הנזק האפשרי.

כאשר ממוגרפיה נעשית במסגרת תוכנית סקר לגילוי מוקדם של סרטן השד, כלומר בנשים בריאות ללא תסמינים המחשידים למחלה בשד, יש להביא במאזן התועלת והנזק גם את הסיכון לאבחון יתר ולטיפול יתר ולשכיחות גבוהה יחסית של אזעקות שווא.

למה הכוונה ב"אבחון יתר" וב"טיפול יתר"?
חלק מהגידולים הסרטניים וחלק מהגידולים המכונים קדם־סרטניים שמתגלים באמצעות בדיקת הסקר הם למעשה גידולים איטיים מאוד או כלל לא ממאירים שלא היו מתפתחים לכדי סרטן ממשי. מכיוון שלא תמיד ניתן להבדיל בין גידולים מסוכנים לשינויים בתאי השד שדומים לסרטן אך אינם מזיקים, כל הנשים שהתגלו אצלן ממצאים סרטניים או דמויי סרטן מטופלות כאילו מדובר בסרטן ממשי, כולל הסרה של חלק מהשד או של כולו, הקרנות ולעיתים כימותרפיה.

מהדברים האלה עולה שבחלק מהמקרים מביאה בדיקת הסקר לאבחון סרטן ולטיפול בסרטן שלעולם לא היה מתגלה ולא היה גורם לנזק כלשהו.

למה הכוונה ב"אזעקת שווא"?
אם בבדיקת הממוגרפיה מתגלה ממצא וחושדים שהוא ממאיר, מוזמנת האישה לבדיקות נוספות. ברוב המקרים מתגלה שהממצא הוא למעשה שפיר, ומדובר לפיכך באזעקת שווא. נשים רבות חוות חרדה משמעותית בעקבות גילוי ממצא חשוד בבדיקת ממוגרפיה.

נוסף על כך, לא כל הגידולים הסרטניים מתגלים בבדיקת ממוגרפיה. לכן חשוב שאישה תפנה לרופא ותיבדק כאשר היא מגלה גוש בשד, גם אם עברה ממוגרפיה זמן לא רב לפני כן.

מותר לי לנהוג אחרי הבדיקה?

כן. לבדיקה אין שום השפעה על יכולת הנהיגה.

מתי אקבל את תוצאות הבדיקה?

רופא רדיולוג (מומחה לבדיקות הדמיה) יפענח את התוצאות וישלח בתוך כמה ימים דו"ח לרופא המטפל שהפנה אותך לעשות את הבדיקה. לכן עלייך לחזור אל הרופא המטפל כדי לשוחח איתו על התוצאות ועל משמעותן. לעיתים עשוי הרופא הרדיולוג לשוחח איתך מיד לאחר הבדיקה על תוצאותיה.

סימני אזהרה לאחר הבדיקה שמחייבים התייחסות רפואית

הבדיקה אינה כרוכה בסיכון מיידי שמחייב התייחסות רפואית.

איך מפרשים את תוצאות הבדיקה שקיבלתי?

הרדיולוג שמפענח את תוצאות הבדיקה מחפש סימנים למחלות ממאירות או שפירות בשד, שייתכן כי יצריכו המשך בירור.

הגידולים בולטים בצילום הרנטגן שכן הם בצבע לבן על רקע כהה יותר. שד של נשים מבוגרות יותר בנוי משיעור גבוה של תאי שומן שנראים שחורים בצילום, ואילו רקמת הגידול צפופה יותר ולכן נראית בצילום לבנה. אצל נשים צעירות יש יותר רקמה של בלוטות בשד, שנראית גם היא לבנה בצילום (בגלל צפיפותה), ולכן קשה לגלות גושים אצל נשים צעירות באמצעות בדיקת ממוגרפיה.

ממצאים נוספים שעשויים להיראות בצילום הם משקעי סידן, הנקראים גם הסתיידויות. בצילום הם הנראים כנקודות לבנות זעירות בעלות מראה אופייני. הסתיידויות גסות אופייניות יותר לממצאים שפירים, ואילו הסתיידויות עדינות עלולות להצביע על כך שמדובר בממצא ממאיר.

עיוותים במבנה הרקמה, אסימטריה בצפיפות השד, כלומר אזור בעל מרקם צפוף יותר רק בשד אחד, או הופעת ממצא חדש שלא היה בממוגרפיה קודמת עלולים גם הם להצביע על קיומו של גידול.

אילו טיפולי המשך צפויים לי לאחר הבדיקה?

הממצאים שמתגלים בבדיקת ממוגרפיה הם לרוב שפירים. אם נמצא נגע חשוד, קרוב לוודאי תופני לבדיקות נוספות שמטרתן לאבחן אם הממצא החשוד הוא סרטני או שפיר או חסר כל משמעות קלינית. הבירור עשוי לכלול בדיקות הדמיה שנועדו לתת מידע מדויק יותר על הגודל ועל הצורה של הממצא: ממוגרפיה חוזרת,אולטרסאונד שדיים ובחלק מהמקרים אף MRI של השדיים. לעיתים יש צורך בביופסיה שבמהלכה מוציאים חלק קטן מהאזור החשוד לצורך בדיקה אם מדובר בתאים בעלי מאפיינים סרטניים.